חוק הצהרות מוות, תשל"ח-1978
חוק הצהרות מוות, תשל"ח-1978 1
1. פרשנות
בחוק זה -
"נספה" - מי שעקבותיו נעלמו זה שנתיים, ויש יסוד להנחה שהוא מת עקב מאורעות מלחמה או מאורעות טבע או תאונה;
"נספה שנות השואה" - מי שמקום מגוריו האחרון היה באסיה, באירופה או באפריקה ובשנות 1945-1939 נעלמו עקבותיו בנסיבות הנותנות יסוד לשער שמת עקב מאורעות מלחמה או עקב רדיפות גזעיות, דתיות, מדיניות או לאומיות;
"נעדר" - מי שאיננו נספה או נספה שנות השואה ועקבותיו נעלמו זה שבע שנים וכל המאמצים לגלות את עקבותיו לא הצליחו, ובנסיבות הענין יש יסוד להנחה שמת.
2. הצהרה על מוות (תיקון: תשנ"א, תשנ"ח)
בית משפט לעניני משפחה רשאי, על פי בקשתו של מעונין או על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו, להצהיר על מותו של נספה, נספה שנות השואה או נעדר אם נתקיימה בו אחת מאלה:
(1) מושבו האחרון או מקום מגוריו האחרון היה בארץ-ישראל;
(2) רכושו נמצא בישראל;
(3) עקבותיו נעלמו בארץ-ישראל;
(4) מושבו או מקום מגוריו של המבקש הוא בישראל
3. זמן המוות
(א) בית-המשפט יקבע את מותו של נספה או של נספה שנות השואה או של נעדר ואת יום המוות ושעתו על סמך כל ראיה שהובאה לפניו בדבר הנסיבות או הזמן שבהם אירע המוות.
(ב) לא ראה בית-המשפט לקבוע כאמור בסעיף קטן (א), יקבע את המוות, יומו ושעתו -
(1) לגבי נספה - בתום שנתיים מיום שנעלמו עקבותיו;
(2) לגבי נספה שנות השואה - ביום שבו נעלמו עקבותיו;
(3) לגבי נעדר - בתום שבע שנים מהיום שבו נעלמו עקבותיו;
(ג) היום שבו נעלמו עקבותיו של אדם הוא היום שבו היה הסימן הידוע האחרון על היותו בחיים.
(ד) באין כל ראיה בדבר שעת המוות, ייקבע שהמוות אירע ברגע האחרון של יום המוות המוצהר. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
1. פרשנות
בחוק זה -
"נספה" - מי שעקבותיו נעלמו זה שנתיים, ויש יסוד להנחה שהוא מת עקב מאורעות מלחמה או מאורעות טבע או תאונה;
"נספה שנות השואה" - מי שמקום מגוריו האחרון היה באסיה, באירופה או באפריקה ובשנות 1945-1939 נעלמו עקבותיו בנסיבות הנותנות יסוד לשער שמת עקב מאורעות מלחמה או עקב רדיפות גזעיות, דתיות, מדיניות או לאומיות;
"נעדר" - מי שאיננו נספה או נספה שנות השואה ועקבותיו נעלמו זה שבע שנים וכל המאמצים לגלות את עקבותיו לא הצליחו, ובנסיבות הענין יש יסוד להנחה שמת.
2. הצהרה על מוות (תיקון: תשנ"א, תשנ"ח)
בית משפט לעניני משפחה רשאי, על פי בקשתו של מעונין או על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו, להצהיר על מותו של נספה, נספה שנות השואה או נעדר אם נתקיימה בו אחת מאלה:
(1) מושבו האחרון או מקום מגוריו האחרון היה בארץ-ישראל;
(2) רכושו נמצא בישראל;
(3) עקבותיו נעלמו בארץ-ישראל;
(4) מושבו או מקום מגוריו של המבקש הוא בישראל
3. זמן המוות
(א) בית-המשפט יקבע את מותו של נספה או של נספה שנות השואה או של נעדר ואת יום המוות ושעתו על סמך כל ראיה שהובאה לפניו בדבר הנסיבות או הזמן שבהם אירע המוות.
(ב) לא ראה בית-המשפט לקבוע כאמור בסעיף קטן (א), יקבע את המוות, יומו ושעתו -
(1) לגבי נספה - בתום שנתיים מיום שנעלמו עקבותיו;
(2) לגבי נספה שנות השואה - ביום שבו נעלמו עקבותיו;
(3) לגבי נעדר - בתום שבע שנים מהיום שבו נעלמו עקבותיו;
(ג) היום שבו נעלמו עקבותיו של אדם הוא היום שבו היה הסימן הידוע האחרון על היותו בחיים.
(ד) באין כל ראיה בדבר שעת המוות, ייקבע שהמוות אירע ברגע האחרון של יום המוות המוצהר. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
חזרה לתוצאות חיפוש >>